בין הסוכה לעולם הבא

,מיד כשמסתיימת שעת ספרות עם צבי בן מאיר, על ספרו, 'מי שסוכתו נופלת', מהבהבת לי הודעת וואטספ

 ,ואז עוד אחת ועוד אחת

,וגם המייל מוצף בהודעות נרגשות וחמות

,איזה איש, איזה ספר

,כמה צניעות,כמה כנות

.וכמה, כמה רגישות

,כשהתחלתי את המיזם הזה

,אי שם בתחילת ההפיכה המשטרית

.ביקשתי לזוז קצת מפוליטיקה וחינוך

(...לא ממש הצליח לי, הכל פוליטיקה, והכל בכל חינוך)

,חשבתי בליבי אז, שהגענו לשפת תהום

,ולא העלתי בדעתי

.כמה נמוך עוד נרד

,ואז הגיע השבעה באוקטובר

,ומאז, אינספור שבעות

,ועדיין לא שבו חטופינו מהשאול

,ועדיין מתהלכות ביננו אימהות

,טרוטות עיניים

,אלפי משפחות שכולות

.ולא, לא רואים את האור

,אז אני פונה לחכמות שעת ספרות

 ,לאוריין צ'פלין

,שמזכירה לי, בתוך אינסוף התנדבויותיה הרבות

,'ש'גם בגטו עשו תיאטרון

,לשירלי יובל יאיר

,שמאירה לי את החיים עם התודו ליסט הנפלא שלה

.אגב,זאת ה מ ת נ ה לחגים הבאים עלינו לטובה

,לשני הדר, שבתוך כל המהומה ובין ההפגנות כתבה ספר חדש

,שדות גולדברג

, לפודקאסט הנפלא של שירלי אבנון קרייזל

,ולזה של מיה טבת דיין

,ומתוך נשים חכמות, שמרבות דעת

 ,ויוצרות, בתוך מדינה בהפרעה

,אני מבינה

,את תפקיד הספרות בימים הנוראים האלה

,את תפקיד המפגשים הללו

,את התפקיד הצנוע שלי בבניית קהילה קטנה

,אוהבת ספרות עברית ושירה

,שנפגשת אחת לחודש

,בין המולדת לתפוצה

.לשעת נחמה

?איך מתעדכנים/ות? איך להזמין חברים/ות

לקבוצת וואטספ שקטה ומלאה כל טוב

?איך זה עובד

!פשוט! בחינם! וחוצה עולם

.קוראים/ות, נרשמים/ות, שואלים/ות, נפגשים/ות

!...וחובת, מסכים פתוחים

?מה מחכה לנו בעונה הבאה

...בציר נפלא

18.9 מי שסוכתו נופלת/ צבי בן מאיר

21.10  העולם הבא/ נטעלי גבירץ

העולם הבא- הרשמה

5.11 היה לך טוב או היה לך רע/ יעל נאמן

הרשמה- היה לך טוב או היה לך רע

2.12 הראשונות/ שהרה בלאו

14.1.26 יש לך הכל/ דפנה לוסטיג

?...ומה עוד

:-) זה סוד, עוד מוקדם לגלות

?מה כבר קראנו ואת מי כבר פגשנו

2022

נובמבר - סיפורים מן הפרידה/ שירי ארצי

דצמבר-הבית האופטימי/ שירלי אבנון קרייזל

2023

ינואר- ארבע שעות ביום/ אוריין צ'פלין

פברואר - חג המשק/ שני הדר

מרץ - מיומנה של אישה מתה/ גואל פינטו

אפריל - אחרי זה, מה למדת מהסיפור, צירי חיים

בתחתית הימים/ מפגש שירה עם גיורא פישר

מאי - שנים טובות/מאיה ערד

אוגוסט  - שרית סרדס טרוטינו/ עד יום הימים

ספטמבר - אוריין צ'פלין/ משהו קורה לבלה

אוקטובר -ליהיא לפיד/ זרות

נובמבר - תמר מור סלע/ ערות

נובמבר - שירלי יובל יאיר/ תודו ליסט

דצמבר - שירי ארצי/ שיחה על המצב

דצמבר - גיל חובב/לאהוב בעברית

2024

ינואר 11- רות קלדרון/ ימים ראשונים

ינואר  אוריין צ'פלין/ שיחה על שחוקים ועל המצב

פברואר - אודליה כרמון/ אשת הסוד

פברואר - מור אסאל/ ללטף קיפוד

אפריל - סדנת כתיבה עם שני הדר

אפריל - מיה טבת דיין/ פמיניזם כפי שלימדתי את בנותי

מאי - יובל אברמוביץ/ הפריצה

מאי-שעת ספרות בלייב/ליהיא לפיד/ זרות

יוני - איריס אליה כהן/ גלבי

ספטמבר - אגי משעול/ שירים זה מכשפות

ספטמבר - אוריה מבורך, יאיר אגמון/ יום אחד באוקטובר

אוקטובר - הדס ליבוביץ, אילה דקל, אוריין צ'פלין

שני הדר, יערה בר, אבישג רבינר/ שפת אם

אוקטובר -  שפרה קורנפלד/ אין מקום כזה

נובמבר - דנה ג. פלג/ יד ענקות

דצמבר - כנרת רוזנבלום/ בני טובים

2025

ינואר - נילי לנדסמן/ הפועלות

פברואר - מאיה וקסלר/ חנינה

מרץ - שעת ספרות בלייב! דורית חכים קרמר/ הכיוון מערב

ואוריין צ'פלין/ ארבע שעות ביום, משהו קורה לבלה, שקופים

מרץ - אורנה קזמירסקי/ עוד מעט אור

מרץ - יניב איצקוביץ/ אף אחד לא עוזב את פאלו אלט

אפריל - זהר כרמי, ליאת שדה-סעדון/ יחסים פקוח

מאי - יעל משאלי/ מותרות

יוני -  אילה דקל/ רסיסי ליל

כל הפרטים על שעת ספרות, בבלוג

בעמוד הפייסבוק הפרטי

ובעמוד הפייסבוק של שעת ספרות

לעדכונים, לקבוצת וואטספ שקטה ומלאה כל טוב

,ואם לא מצאתם/ן שם

,אני תמידה זמינה במייל

,תכתבו, תשדכו, תקראו ותבואו לבקר

שנה יותר טובה,

שנת שלום ושלווה,

וכולם/ן בבית,

אמן...!

שרון 

A small victory? A big one!

Already in early winter, Pat tells me,

We need to set a date for our seniors’ graduation party.

Let’s call it, she says, MNO Graduate. 

As in, our group (Moms’ Night Out) is graduating high school.

Our forum has run its course.

In other words, our historic role is complete.

Or, in a more optimistic tone, we’ve moved up a grade.

Outside, winds are howling and rain pours down,

And summer has never felt so far away.

But yours truly, the ever-disciplined girl,

Immediately picks a date and sends out a “Save the Date.”

And somehow, time flies,

And here I am, in the thick of party prep.

In fact, this past month, I’ve realized, 

I’ve become a super-producer.

Our home, as if by magic,

Has turned into an event garden and wedding hall.

(Some even call me Sharon Bon,

A tribute to the glam halls Bon Bon or Bon Ton

From our dazzling youth, by the sea, remember?)

And so we celebrate a whole month,

A grand feast,

From one birthday to another,

From Shabbat dinner to Independence Day,

End-of-year ceremonies, awards,

An all-American senior bash,

Then the laid-back scouts’ party in khakis,

The pre-prom (non-alcoholic!) cocktail,

The prom itself (a little cringey, a little charming),

And the after-party.

Between the ceremonies, the dresses, the suits,

The ties, the heels, the hairdos, the flowers,

And our children, 

Who, overnight, became adults.

As a confessed party lover,

I’m surprised to find, 

It’s not the party that gets me this time.

It’s something else that stirs me,

Lifts me to a place I’ve never been.

Tears catch in my throat,

Slip out without warning.

I struggle to pinpoint the feeling, 

Like I’m a character in a film,

And these familiar scenes from books and movies

Are now unfolding in my own backyard.

One day after the next, one event after another,

My excitement soars,

And my heart overflows with love—

And yes, with a good dose of kitsch.

I watch the kids, 

Whom I first met eleven years ago

As first-graders at our local school, 

And suddenly, here they are, young men and women.

My eyes, soft with affection,

Follow them with wonder and pride, 

The baseball player who always had promise,

The young politician bound to go far,

The gifted actor, the dedicated runner,

The wildly creative girl

Who, even back in first grade,

Thought independently, and still does, 

Bold and brilliant.

The polite boy, an old soul since childhood,

Likely always to be serious and wise.

The charismatic one, the heartthrob of the grade,

And among them, mine.

How he’s grown, how grounded and happy he is.

Knock on wood, he’s thriving.

I’m spellbound by them, by their bond,

By the natural ease of this group

That grew up and came of age together.

They’ve found a way to honor individuality,

And still hold on to true camaraderie.

From their confident voices and tall frames

Still peeks the child inside.

And though they share a common upbringing,

Each one has their own distinct spark.

Childhood memories bubble up, 

Fragments of photos, holidays, traditions, trips,

Theirs, ours, ours as mothers, ours as families.

Moments and experiences mix in my head

With swelling emotion—

And another tear falls.

There’s something beautiful about this age, 

A new beginning, curiosity, innocence,

Dreams, ambitions,

The hunger to take on the world.

I can’t take my eyes off them, 

From their bursting youth, their magnetic beauty,

Their boundless energy,

And that magic, 

That’s truly unmatched.

Amid the whirlwind of celebrations and rising emotions,

A question taps gently inside me, 

What’s going on with me?

Why do I tear up at every little gesture?

How come ‘Fly Away Chick’, ‘Maybe Another Summer’,  The Scouts’ Song,

Or even “I got a feeling that tonight’s gonna be a good night”

Send me into full-blown weep mode,

Right there in front of everyone?

What is this wave of emotion that’s taken over?

I know it’s not just the event,

Not even the accomplishment or looming goodbye, 

It’s the sense of belonging that stirs something deep.

The realization that, even far from family and homeland,

We’ve managed to build a life here.

Despite the fears and uprooting,

Amazingly, we’ve reached this point, and we belong.

And one more thought hovers above me, like a warm sunbeam,

Its rays sparkling, 

Blessed are we, to be here celebrating high school graduation.

(Despite A’s endless grumbles

That he no longer recognizes our house without guests and chaos…)

How important it is—to pause.

Truly pause.

To give thanks.

To celebrate.

To feel joy.

To rejoice.

A small victory.

A big one.

Oh, and credit for the photo design?

Goes to the brilliant, gifted designer,

A dear friend and beloved woman,

My One & Only Limi Z”L 

* This was written a decade ago, when I sent my eldest son to college. Since then, I’ve lovingly shared it every year with high school graduates, congratulations! Mazal Tov!

בלי סודות

?'מה למדנו על 'אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו

שבמקור, נאמר לאיצקוביץ', על ניו יורק,

כששקד בקולומביה יוניברסיטי על הפוסט דוק שלו,

ושהוא דווקא כן עזב וחזר ארצה.

ומאז, היה לסופר מבריק, עטור פרסים ורב פעלים.

שהוא ממש נכח בנתיחות פתולוגיות,

וגילה שם, להפתעתו, שכולנו דומים,

כן, בסוף, כולנו בנויים אותו הדבר,

רק שכל גוף,

מעיד על האופן שבו האדם,

חי.

שהספר הוא בעצם על גוף,

וגוף הוא בית.

שמורכב להפוך ספר לסדרת טלוויזיה מוצלחת,

וגילינו עוד סוד אחד,

שהבטחתנו לא לגלות.

אה,

ושהביקורת של גפי אמיר,

לא הזיזה לו.

טוב, אולי רק קצת.

המפגש עם יניב איצקוביץ,

על יצירת המופת שלו,

'אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו',

היה לא פחות ממרתק.

ארבע נובלות עוקבות במשך שני עשורים,

אחרי כמה גיבורים,

(הכי אנטי גיבורים)

מאירות עליהן אלומת אור, מפשפשות בצלקות ילדותן,

בוחנות את הקשר בין גוף לגופה,

מה קורה לחיים בשקר,

מה קורה לחיים עם עלבון,

ומה קורה לחיים בחסך, בכמיהה.

הכל כרוך בתוך דיון אינטלקטואלי על טבע האדם,

טוב או רע מנעוריו, דרווין ומלחמת המעמדות,

תוך התכתבות עם שקספיר, לאה גולדברג, יהודה עמיחי,

אבל גם בדיאלוג עם רמברנדט ודה וינצ'י.

ספר, שהכריכה בחרה בו.

ספר, אי אפשר להניח,

שעובד לדרמה טלויזיונית,

עטורת פרסים.

תודה יניב על הזכות! 

ובשבוע הבא,

במעבר חד,

מפגש לוהט וחם,

נצא מחשכת הסודות והמיטות,

למבט מפוכח,

על מיניות, מערכות יחסים ומה שבינהם,

ב'יחסים פקוחים'.

יחסים פקוחים

יום חמישי 

3.4.25

11:00 SF

14:00 NY

21:00 TLV

הרשמה לשעת ספרות על יחסים פקוחים

מותרות

יום שני

5.5.25

11:00 SF

14:00 NY

21:00 TLV

הרשמה לשעת ספרות על מותרות

רסיסי לילה

יום חמישי 

5.6.25

11:00 SF

14:00 NY

21:00 TLV

הרשמה לשעת ספרות על רסיסי לילה

כל הפרטים על שעת ספרות, בבלוג

בעמוד הפייסבוק הפרטי

ובעמוד הפייסבוק של שעת ספרות

לעדכונים, לקבוצת וואטספ שקטה ומלאה כל טוב

ואם לא מצאתם/ן שם,

אני תמידה זמינה במייל,

תכתבו, תשדכו, תקראו ותבואו לבקר,

בצפייה לבשורות טובות,

לכולם/ן בבית עכשיו,

לדמוקרטיה יציבה,

ולשלום ושלווה.

שרון