קבוצת אמני הרחוב 'ברוקן פינגאז', חיפה
בדיוק לפני שבוע,
יום הבסטיליה, Quatorze Juillet,
והקרקע בוערת בישראל.
אני יושבת עם הקטנה,
מנסה ללמד אותה על המהפכה הצרפתית.
מ׳המדינה זה אני...׳ של לואי,
ועד איך רוקן המלך את תקציב המדינה,
לטובת מלחמות מיותרות,
משתאות, חגיגות, מותרות ומצעדי אופנה.
אני מסבירה לה איך המעמד השלישי,
זה שהיווה את הרוב המוחלט,
של צרפת במאה השמונה עשרה,
פשוט לא נחשב...!
מי שניהל את המדינה היו האצולה והכנסיה,
שהיוו אחוז קטן מאוכלוסייתה.
נשמע מוכר?
אנשים רעבו ללחם ומרי אנטואנט,
הציעה להם בריוש לנשנש,
(ואולי לא באמת אמרה, אבל בהחלט התנהגה).
אני מספרת על הבסטיליה,
על בית הכלא הידוע לשימצה.
ואיך המלך,
שם מאחורי סורג ובריח את כל מתנגדיו.
איך השתמש בצבא העם, נגד אלו שקראו עליו תיגר.
איך הפחד שיתק כל רצון להתקומם,
עד שלא עוד,
והרעב הוביל את ההמון לרחובות.
איך גם אז ניסה המלך להתחכם,
והכריז על כינוס וועדה,
כאילו ביקש באמת, להקל.
אנחנו מדברות על ז׳אן ז׳ק רוסו ועל וולטייר,
על עידן הנאורות, תקופת ההשכלה,
על האמנה החברתית ועל הזכות הפוליטית.
על רעיונות כמו חופש, שוויון ואחווה.
וולטייר ורוסו לא זכו לצפות במהפכה,
ואולי טוב שכך.
הם גם לא נכחו בתוצאותיה הקשות,
באנדרלמוסיה שפשטה בצרפת,
בשלטון הטרור של דנטון ורובספייר,
ביערות הגליוטינות, במרחץ הדמים,
עד שהפלא והפלא,
הטירוף נפסק בדמותו של קיסר אחר,
קטן קומה.
ולמה שיעור היסטוריה ביום קיץ חם?
ההקבלה מתבקשת מעצמה.
אין חופש, אין שוויון ובטח שאין אחווה.
(אגב, לצערי זאת המציאות הכואבת,
לא רק במולדת, אלא גם כאן)
ועוד לא אמרתי מילה על חוק ההסמכה.
טרם פצחתי בשיעור על נפילתה של רפובליקת וייאמר,
ועלייתו של הרייך השלישי.
מה יש? רק לדייר מבלפור מותר להפחיד?
עוד לא סיפרתי לכם,
איך הפכה גרמניה מדמוקרטיה,
למשטר טוטליטרי תאב דם,
אחד האפלים שהעולם ידע.
איך הפכה מדינה מתוקנת וערכית,
לנאצית, גזענית, רצחנית.
ואיך זה קרה?
בשורה של צווים לשעת חירום,
בצורת ׳דמוקרטית׳ כמובן.
שורה של חוקים, לא חוקיים בעליל,
שהפרו את שיטת האיזונים והבלמים,
והעניקו כח בלתי מוגבל לרודן פסיכופט,
ההוא עם השפם.
עכשיו, בקשה.
אם כבר הגענו עד כאן,
בואו יחד נעשה מעשה.
כל אחד כפי יכולתו ודעתו.
מי במחאה, מי בהופעה,
מי בהצבעה, מי בהוקעה.
מי בהפגנה, מי בקובלנה,
מי בנתינה, מי במנגינה.
מי בתרומה, מי ברשומה,
מי ביוזמה, מי בהחתמה.
מי ביצירה, מי בחקירה,
מי בשקט, מי בסערה.
מי בצעדה המונית,
מי ברשת החברתית,
מי בעברית, מי באנגלית.
כל אחד כטוב בעיניו,
ובדרך החוק והישר.
שיעור היסטוריה הכי קצר בעולם,
בתוספת שיעורי בית,
במסגרת, ׳עשה כפי יכולתך...׳
בואו יחד נעשה מעשה,
שלא נעמוד נכלמים,
מול ילדינו ונכדינו,
שלפחות נוכל לומר,
׳ניסינו…׳
שי למדן, ציור (גרפיטי) וצילום
