שלושה ימים בפורטלנד

׳מה יש לך לחפש שם?....׳ 

הוא שואל אותי וארומת החמצה מתגנבת להבל פיו,

׳אה, אני יודע, זה כי לא היית בברן השנה...?׳ 

׳ממש לא...׳ אני מיד מצטדקת, 

׳פשוט הזדמנו לנו ימי חופש מבית הספר בראשית אוקטובר,

ועוד לא ייצא לבקר את השכנה מצפון....׳

אני מסבירה, והוא מיד קולע בול.

׳תגידי זה לא כמו שסן פרנסיסקו פעם הייתה, 

לפני ההיי טק והמפץ הגדול....?׳

׳ממש כן...׳ אני מתלהבת,

׳כמו שאמרת בתוספת קמצוץ בוסטונואי, 

או אוירת החוף המזרחי,

וקצת כמו שפעם נראתה ברוקלין או הסוהו...׳ 

זרוקה, מתריסה, ירוקה,

מדיפה ניחוחות של מאפיה טובה,

בשילוב המוני הומלסים וריח גראס באויר,

ירוקה, מגניבה, מחוספסת, אותנטית לעצמה.

׳Keep Portland Weird’ 

קורא לי שלט חוצות מרחוק,

ואני, הכי בעד, שערים תשארנה קצת כמות שהם. 

שתפסקנה להשתנות כל כך מהר ולהידמות לעיר אחרת,

שנדמה להן, שהיא נראית יותר מפתה או יותר זוהרת.

׳הישארי כמו שאת......׳, אני רוצה לומר לה, לפורטלנד, 

ובמקום זה אני לוחשת לו בטלפון,

׳חבל שאתה רחוק, היית מאוד נהנה כאן איתנו ועם הבנות.....’

והוא כבר בסיפור הבא של חייו, אומר לי,

׳יאללה אמא, חייב לרוץ, תעשו חיים טוב?׳

מה שנקרא בהגהה המשפחתית, ׳מסכם אותי׳.

ועכשיו, תורי לסכם לכם חברים:-)

שלושה ימים עמוסי חוויות בפורטלנד היפה,

שהאש כילתה יערות רבים מסביבה בשרפות האחרונות,

ועכשיו עיני הכל נישאים לגשמים ולסערות ולתוצאותיהן ההרות.

מה עושים בשלושה ימים בעיר שכנה?

שאם להודות על האמת, היא לא איזה כוכבת....

טועמים קצת מכל מה שיש לה להציע, 

טבע, יערות, נהר, גשרים, ארכיטקטורה, קפה,

אורבניות, קולינריה ואמנות. 

יום ראשון

לילה בבית צף על המרינה היפה של נהר קולמביה,

בראנץ׳ עם שלל הדגה ב Island Café 

מתיישבים על המים, ונהנים מצבעוניות הבתים הצפים,

מהיאכטות והסירות העוגנות ומהתחרדנות בשמש הנעימה.

אני והוא על סלט בתוספת סלמון מפולפל, 

בשילוב מנצח עם סנדויץ׳ טונה צרובה קל,

הבנות על Fish & Chips (לך תבין ילדים....)

משם בנהיגה על כל הגשרים שמובילים לדאונטאון,

מתמקמים במלון בוטיק חינני, The Nines Hotel,

ששייך לזן חדש של מלונות שאני מחבבת,

מה שנקרא ׳מלון אמנויות׳ במבנה לשימור.

חגיגה של עיצוב פנים, צבעוניות ויצירתיות. 

ממש ליד כיכר שכולה גזלנים או בשמם העממי, 
food trucks,

כאן תוכלו לטעום את ניחוחות כל העולם.

ואגב, יש אפילו סיור מומלץ, שאני שומרת לפעם הבאה,

 Portland Food Cart Tour.

משם, לשיטוט אמנות מרחיב לבב ב Portland Art Museum 
וממול ב Oregon Historical Society, 
הכל בכל בבלוק אחד.

תערוכה קטנה ומקסימה שכוללת קטעי ארכיון טלוויזיונים מרתקים על JFK ועוד תערוכת צילומי נשים בת מאה שנים ממש נחבאת אל הכלים.

עכשיו הפסקת קפה בבית קפה מתוק להפליא ׳Case Study Coffee׳ והליכה משובבת למזרקות המעניינות Keller Fountains Park.

ארוחת ערב נהדרת ב Urban Farmers במלון,

בסגנון ‘farm to table’ 
וסרט בנות לערב ‘A Big Sick’ 

ומה עוד נחוץ לו לאדם כדי להיות מאושר?

אולי פשוט שינה ערבה עם אהוביו?

יום שני

׳היום, נצא קצת מהעיר, לטבע, ליערות, למפלים......׳

אני חושבת לעצמי ומפנטזת על גשרים תלויים, יערות עבותים, מפלים שוצפים, נהרות ואגמים.

ואכן הדרך נפתחת בהבטחה רבה, ירוק מלוא העין,

נהר רחב ידיים, רכבת משא איטית וארוכה מוסיפה לאווירה.

ודי מהר מתברר, שאורגון טרם החלימה מהשרפה הגדולה,

שהשתוללה ביערותיה, וכילתה חורש רב. 
רוב המסלולים סגורים לתיירים. מן רמז אפי מפענח לעתיד לבוא בשבוע אחר כך על נאפה השכנה,

והאמת, נחמץ הלב למראה הבערה.

בינתיים, נעצרים במה שנראה בהתחלה קצת כמו פרס תנחומים, 

אבל לא.

הסכר וטורבינות החשמל של Bonneville Dam,

מספקים הצצה מרתקת לייצור חשמל באמצעות מים, 

ואולי יותר למגוון זני דגי הסלמון שחיים שם ושוחים נגד הזרם, 
כדי להטיל את ביציהם בנהר.
סיור מעניין לבריכות הדגים ופיקניק בצל העצים והפרחים.

משהבנו שאין מצב להרוויח מסלול טבע על אמת,

אנחנו שבים אל העיר ואל הריאה הירוקה שלה, Forest Park. 
מסלול בן שעה ביער ירוק עד, מוביל אותנו לPittock Mansion, 
בית אחוזה בן מאה וקצת.

מסע בזמן וסיור חטטני לחדרי הילדים, למטבח המאובזר,

לספריה הכבדה, לחדר האוכל, לכלי הפורצלן, 

ולחדר הפינתי, שטוף שמש ואוויר,
שנועד לסייע בתהליך החלמתו של בעל הבית, משחפת.

ביקור בגינה המרנינה של האחוזה, 

נוף עוצר נשימה של העיר ועצירה של ציור בטבע. 

מכאן הישר, למסעדה צרפתית קוקטית ונהדרת,

קטנה ואנינה, 
Le Pigeon קוראים למלכה,

והביף בורגניון שלה הוא הכי טעים שאי פעם נטעם,

גם הטונה החריפה וההמבורגר אין עליו.

והקינוח, טרם נשמע כזה מן דבר,

שלוש שכבות של שוקולד וריבת תירס

מעורבבת עם קורנפלקס בתפזורת, 

והחייך שלי מעונגת ומא/עושרת. 

ממש ממול, יופי של חנויות וינטאג׳ וגם סטיילינג ואופנה,

ויש כאן ממש הרגע פתיחה חגיגית לתערוכה,

יין, גבינות ואמנות מתריסה.

יום שלישי

היום השלישי והאחרון שלנו בעיר הוא בעצם שבת,

וכל פורטלנדאי יידע לומר שזהו היום לשוק.

אנחנו פותחים את הבוקר בSaturday Market

ומתלהבים מיצירתיות אמיתית, מדוכן פרחים צבעוניים,

עבודות של חיתוכי לייזר מרשימים, משחקי מחשבה,

צילומים, ציורים, קרמיקה ייחודית ונפחות זכוכית מדליקה.

אבל בעיקר מתרגשים, 

מהמוסיקה החיה שמתנגנת מכל פינת רחוב,

הוויב החינני וכל ההומלסים המתודלקים והמחוייכים.

כשאנחנו רואים תור, אנחנו נעמדים מיד,

Voodoo Doughnuts , כעבור שניה הבנו, מדובר במוסד. 

תוך עשרים דקות, גם לנו יש קופסא ורודה,

מלאה בסוכר, (על סופגניית בייקון, ויתרנו הפעם:-)

תוך כעשר דקות הליכה, אנחנו Powell's City of Books ,

עוד חנות שהפכה לאגדה, תרתי משמע!

היא משתרעת על בלוק שלם, וכן, היא מצריכה מפה להתמצאות. 

כמה קומות של ספרות יפה, ספרים חדשים ומשומשים,

ויש אפילו חדר נפרד, מחווה של כבוד לספרים נדירים,

כולל עותקים בני מאות שנים.

׳כאן הייתי מוכנה לגור׳, אני חושבת לעצמי.

ומבלה שעה ארוכה עם הסנדוויצ׳ית,

שירשה את האהבה לספרות יפה, בדפדוף ושמחה.

אני נזכרת בכל חנויות הספרים האהובות עלי בעולם,

מפריז לזאת בבוסטון, שכבר כתבתי עליה, 
ניו יורק ותל אביב, ובטח, בטח, גם זאת השכונתית.

שיטוט אורבני חינני ב Pearl District, 
שהפך להיות מאוד in!

ועוד קצת טבע שניה לפני שנפרדים, 
בגן הוורדים המרהיב בWashington Park,

ארוחת פינוק בLittle Bird Bistro 

שוב על טהרת המטבח הצרפתי,
ושוב הלשון שלי מעונגת ואינה יודעת שובע. 

עוד סרט לקינוח בקולנוע הפינתי,

אחרי המיני מקרונס׳

ומה אמרתי לכם?

החיים יפים ! לפעמים אפילו יפים מאוד....!